מה זה קרצינומה פפילרית

מה זה קרצינומה פפילרית – כל מה שצריך לדעת על הגידול בבלוטת התריס

מה זה קרצינומה פפילרית? קרצינומה פפילרית (Papillary Carcinoma) היא הגידול הסרטני השכיח ביותר בבלוטת התריס, ומהווה כ-80% ממקרי סרטן בלוטת התריס. סוג זה של סרטן נחשב לבעל פרוגנוזה טובה מאוד, עם שיעורי הישרדות גבוהים במיוחד, בעיקר כאשר הוא מתגלה ומטופל בשלבים מוקדמים.

הקרצינומה הפפילרית מתפתחת באיטיות יחסית ונוטה להתפשט לבלוטות הלימפה בצוואר, אך לרוב אינה שולחת גרורות לאיברים רחוקים. במאמר זה נרחיב על מה זה קרצינומה פפילרית, מהם גורמי הסיכון, כיצד מאבחנים אותה ומהן אפשרויות הטיפול הקיימות.


כיצד מתפתחת קרצינומה פפילרית ומה מאפיין אותה?

קרצינומה פפילרית היא גידול ממאיר שמתפתח בתאי האפיתל של בלוטת התריס. הבלוטה, הממוקמת בבסיס הצוואר, אחראית על הפרשת הורמונים החיוניים לוויסות חילוף החומרים בגוף.

מאפיינים עיקריים:

  1. גדילה איטית יחסית – לרוב אינה מתפשטת במהירות, מה שמאפשר טיפול יעיל.
  2. נטייה להתפשט לבלוטות הלימפה הצוואריות – אך עדיין עם שיעורי ריפוי גבוהים.
  3. נפוצה בעיקר בנשים בגילאי 30-50 – אך יכולה להופיע גם אצל גברים.
  4. שיעור הישרדות גבוה מאוד – במקרים רבים מדובר בסרטן הניתן לטיפול מלא.


מהם הגורמים להתפתחות קרצינומה פפילרית?

למרות שהסיבה המדויקת להתפתחות קרצינומה פפילרית אינה ידועה לחלוטין, קיימים מספר גורמי סיכון שיכולים להגביר את הסיכוי להתפתחות הגידול:

1. חשיפה לקרינה מייננת

  1. ילדים או מבוגרים שנחשפו לקרינה רפואית בצוואר (כגון טיפולים לקרינה בילדות לטיפול במחלות אחרות) נמצאים בסיכון מוגבר.
  2. חשיפה לקרינה סביבתית גבוהה, כמו תאונות גרעיניות, נקשרה גם היא לעלייה במקרים של קרצינומה פפילרית.

2. היסטוריה משפחתית של סרטן בלוטת התריס
נטייה גנטית עלולה להעלות את הסיכון, במיוחד כאשר יש היסטוריה משפחתית של סרטן בלוטת התריס.

3. מוטציות גנטיות
מוטציות בגנים מסוימים, כמו BRAF ו-RET/PTC, קשורות להתפתחות קרצינומה פפילרית.

4. רמות גבוהות של הורמוני תריס
במקרים מסוימים, חוסר איזון בהורמוני התריס עשוי להשפיע על הסיכון להתפתחות סרטן בבלוטה.

מה זה קרצינומה פפילרית
מה זה קרצינומה פפילרית


מהם הסימנים והתסמינים של קרצינומה פפילרית?

ברוב המקרים, קרצינומה פפילרית אינה גורמת לכאבים או תסמינים בולטים, ולכן היא מתגלה לרוב במקרה בבדיקות שגרתיות או בדיקות הדמיה שבוצעו מסיבות אחרות.

תסמינים אפשריים שדורשים בירור רפואי:

  1. גוש או נפיחות בצוואר – לרוב אחד הסימנים הראשונים לסרטן בלוטת התריס.
  2. שינוי בקול וצרידות – כאשר הגידול לוחץ על עצב מיתרי הקול.
  3. קשיי בליעה או תחושת לחץ בצוואר – במקרים בהם הגידול גדול יחסית.
  4. הגדלה של בלוטות לימפה בצוואר – לעיתים קרובות הגידול מתפשט תחילה לבלוטות הלימפה המקומיות.


כיצד מאבחנים קרצינומה פפילרית?

כאשר קיים חשד לקרצינומה פפילרית, מבוצעות מספר בדיקות לאישוש האבחנה:

1. בדיקת אולטרסאונד של בלוטת התריס

  1. מאפשרת לזהות גושים חשודים בגודל ומבנה לא רגיל בבלוטת התריס.
  2. עוזרת להעריך אם קיימת התפשטות לבלוטות הלימפה בצוואר.

2. שאיבת מחט עדינה (FNA – Fine Needle Aspiration)

  1. בדיקה שבה נלקחת דגימת תאים מהגוש החשוד לבדיקה פתולוגית.
  2. נחשבת לאבחנה המדויקת ביותר לקרצינומה פפילרית.

3. בדיקות דם להורמוני התריס (TSH, T3, T4)

נועדו לבדוק האם הבלוטה מתפקדת באופן תקין או שקיים חשד לבעיה הורמונלית נלווית.

4. בדיקות הדמיה נוספות (CT, MRI או PET-CT)

משמשות בעיקר כאשר יש חשד להתפשטות של הגידול מעבר לבלוטת התריס.


מהם אפשרויות הטיפול?

1. ניתוח לכריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy)

  1. במרבית המקרים מבוצעת כריתה מלאה של בלוטת התריס, במיוחד אם הגידול גדול או שיש פיזור לבלוטות הלימפה.
  2. לעיתים, ניתן להסתפק בכריתה חלקית (Lobectomy) במקרים בהם הגידול קטן וממוקם.

2. טיפול ביוד רדיואקטיבי (RAI – Radioactive Iodine Therapy)

  1. ניתן לאחר הניתוח כדי להשמיד שאריות של תאים סרטניים שנותרו בבלוטת התריס או שהתפשטו לאזורים אחרים בגוף.
  2. יעיל במיוחד במקרה של גרורות לבלוטות הלימפה או לאיברים רחוקים.

3. טיפול הורמונלי (Levothyroxine Therapy)

  1. לאחר הסרת הבלוטה, יש צורך בתחליף להורמוני התריס כדי למנוע חזרה של הגידול ולשמור על חילוף חומרים תקין.
  2. התרופה Levothyroxine ניתנת לכל החיים במינון מותאם.

4. מעקב רפואי קבוע
מעקב שוטף הכולל בדיקות דם להורמוני התריס, בדיקות אולטרסאונד תקופתיות וסריקות יוד רדיואקטיבי במידת הצורך.


מהו הפרוגנוזה של קרצינומה פפילרית?

קרצינומה פפילרית נחשבת לאחד מסוגי הסרטן בעלי הפרוגנוזה הטובה ביותר.

  1. שיעור ההישרדות ל-10 שנים עומד על יותר מ-90%, במיוחד כאשר הגידול מזוהה בשלבים מוקדמים.
  2. רוב המטופלים חיים חיים מלאים ובריאים לאחר טיפול מתאים.
  3. במקרים בהם המחלה מתפשטת לבלוטות הלימפה, הטיפול ביוד רדיואקטיבי מצליח להפחית משמעותית את הסיכון להישנות המחלה.


שאלות ותשובות נפוצות

  1. באיזו בלוטה מופיעה המחלה לרוב?
    המחלה נפוצה בעיקר בבלוטת התריס (thyroid), אך יכולה להופיע גם באיברים אחרים כמו הכליות או השחלות, אם כי בתדירות נמוכה יותר.
  2. מי נמצא בסיכון גבוה יותר לחלות?
    נשים בגילאי 30–50 נמצאות בסיכון גבוה יותר. גורמי סיכון נוספים כוללים היסטוריה משפחתית, חשיפה לקרינה ופעילות לא תקינה של בלוטת התריס.
  3. כיצד ניתן לאבחן את הגידול?
    האבחון מתבצע לרוב על ידי בדיקת אולטרסונוגרפיה, בדיקות דם הורמונליות, ולרוב גם ביופסיה ממוקדת מאזור החשוד.
  4. האם קרצינומה פפילרית נחשבת לסרטן אלים?
    לא. מדובר בגידול בעל פרוגנוזה טובה מאוד, אשר גדל לאט וברוב המקרים מגיב היטב לטיפול.
  5. מהם הסימנים המוקדמים למחלה?
    נפיחות או גוש בצוואר, שינויים בקול, קושי בבליעה ולעיתים תחושת לחץ בצוואר – במיוחד כאשר מדובר בגידול בבלוטת התריס.
  6. מהן שיטות הטיפול המקובלות?
    הטיפול כולל לרוב ניתוח להסרת הבלוטה (חלקית או מלאה), טיפול ביוד רדיואקטיבי, ולעיתים איזון הורמונלי באמצעות תרופות תחליפיות.
  7. האם יש צורך בהמשך טיפול לאחר הניתוח?
    כן. לאחר הסרה מלאה של הבלוטה יש צורך בטיפול הורמונלי קבוע ובמעקב רפואי קפדני כדי למנוע הישנות.
  8. מהם שיעורי ההחלמה מהמחלה?
    שיעורי ההחלמה מצוינים, עם סיכויי הישרדות של מעל 90% בטווח של 10 שנים, כאשר האבחון והטיפול מתבצעים בזמן.
  9. האם ניתן לחיות חיים רגילים לאחר טיפול מוצלח?
    בהחלט. רוב המטופלים חוזרים לשגרה מלאה, כולל פעילות גופנית, תעסוקה ופוריות תקינה.
  10. כמה זמן לאחר הניתוח ניתן לחזור לפעילות רגילה?
    החזרה לפעילות שגרתית תלויה במורכבות ההליך ובתגובה האישית. לרוב, ניתן לחזור לעבודה תוך שבועיים.
  11. מה ההבדל בין קרצינומה פפילרית לבין קרצינומה פוליקולרית?
    שני הסוגים הם גידולי בלוטת התריס, אך הפפילרית נפוצה יותר ועם פרוגנוזה טובה יותר. ההבדל טמון במבנה התאים ובדפוס ההתפשטות.
  12. כיצד נמשך המעקב לאחר הטיפול?
    מעקב כולל בדיקות דם להערכת רמות הורמונים וסמנים, בדיקות אולטרסונוגרפיה תקופתיות ולעיתים מיפוי ייחודי עם יוד.
  13. האם ניתן למנוע את הופעת המחלה?
    לא קיימת דרך מניעה מוחלטת, אך הימנעות מחשיפה לקרינה ושמירה על איזון הורמונלי עשויות להפחית סיכון.
  14. למי כדאי לפנות במקרה של חשד למחלה?
    יש לפנות לאנדוקרינולוג או לכירורג ראש-צוואר שמתמחה בגידולים של בלוטת התריס, לצורך אבחון וטיפול מדויק.


אל תזניחו – פנו לבדיקה רפואית בהקדם

אם אתם מבחינים בגוש חשוד בצוואר או בשינויים בקול, אל תדחו את הבדיקה הרפואית. גילוי מוקדם של קרצינומה פפילרית מגדיל את סיכויי הריפוי ומאפשר טיפול קל ויעיל יותר.

פנו עוד היום לפגישת ייעוץ ואבחון מקצועי, כדי להבין מהו הפתרון הטוב ביותר עבורכם.

צרו עמנו קשר

תוכן עניינים