Invasive Ductal Carcinoma (IDC), או בעברית קרצינומה דוקטלית חודרנית, הוא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן השד הפולשני, ומהווה כ-80% מכלל מקרי סרטן השד הפולשניים. המחלה מתחילה בתעלות החלב של השד (ducts), שבהן מתפתחים תאים סרטניים. בניגוד לסרטן שאינו חודרני, ב-IDC התאים הסרטניים חוצים את דופן התעלה וחודרים לרקמות השד הסמוכות, מה שמאפשר להם להתפשט לבלוטות הלימפה ואף לאיברים מרוחקים בגוף דרך מחזור הדם
מדוע Invasive Ductal Carcinoma נחשב למסוכן?
כאשר הסרטן פולש אל מחוץ לתעלות החלב, הסיכון להתפשטות עולה משמעותית. התפשטות זו, המכונה "גרורות", עלולה להשפיע על איברים חיוניים כמו הריאות, הכבד והעצמות, מה שהופך את המחלה למורכבת יותר לטיפול. עם זאת, אבחון מוקדם מעלה משמעותית את סיכויי ההחלמה, ומאפשר לטפל במחלה בשלבים מוקדמים באמצעות טיפולים שמרניים יותר.
תסמינים של Invasive Ductal Carcinoma
התסמינים של IDC משתנים מאדם לאדם, ולעיתים הם מופיעים רק בשלבים מתקדמים יותר של המחלה. אחת הסיבות לכך שהאבחון המוקדם חשוב כל כך היא שהמחלה עשויה להיות "שקטה" בתחילתה, ללא תסמינים בולטים.
תסמינים נפוצים:
- גוש או התעבות בשד – אחד הסימנים הראשונים והנפוצים ביותר, לרוב מדובר בגוש נוקשה שאינו נייד.
- שינוי בגודל או בצורת השד – השד עשוי להיראות נפוח יותר או בלתי סימטרי.
- שינוי במרקם העור – הופעת "קליפת תפוז", גומות או אזורים מגובששים על פני העור.
- שינויים בפטמה – שקיעה פנימה, הופעת סדקים, רגישות או גירוד.
- הפרשה מהפטמה – לעיתים מדובר בהפרשה דמית או צהובה.
- כאב או תחושת אי-נוחות בשד – בדרך כלל אינו סימן ראשון למחלה, אך עשוי להופיע בשלבים מתקדמים יותר.
תסמינים פחות נפוצים אך מחשידים:
- נפיחות בבית השחי – כאשר הסרטן מתפשט לבלוטות הלימפה.
- שינויים בצבע עור השד – אדמומיות או כהות באזור מסוים.
- כיב או פצע שאינו מחלים על השד או באזור הפטמה.
חשוב לדעת!
לא כל גוש או שינוי בשד מעיד בהכרח על סרטן השד, אך יש להיבדק בהקדם האפשרי כדי לוודא את מקור השינוי.

מהם גורמי הסיכון ל-Invasive Ductal Carcinoma?
כמו במרבית סוגי הסרטן, גם ב-IDC קיים שילוב של גורמים גנטיים, הורמונליים ואורח חיים שמשפיעים על הסיכון לפתח את המחלה. למרות שאף גורם לבדו אינו מבטיח התפתחות של IDC, צירוף של מספר גורמים עלול להעלות את הסיכון.
גורמים גנטיים וביולוגיים:
- גיל – IDC שכיח יותר אצל נשים מעל גיל 50.
- היסטוריה משפחתית של סרטן השד – סיכון גבוה יותר אם קרובת משפחה מדרגה ראשונה חלתה.
- מוטציות גנטיות (BRCA1 ו-BRCA2) – מוטציות ידועות שמגבירות את הסיכון באופן משמעותי.
- חשיפה לקרינה – נשים שעברו טיפולי קרינה לאזור החזה נמצאות בסיכון מוגבר.
גורמים הורמונליים:
- התחלת מחזור בגיל מוקדם – חשיפה ארוכה יותר לאסטרוגן עלולה להוות גורם סיכון.
- כניסה לגיל המעבר בגיל מאוחר – משך זמן ארוך יותר של פעילות הורמונלית.
- טיפול הורמונלי בגיל המעבר – תרופות המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון עשויות להעלות את הסיכון.
גורמים הקשורים לאורח חיים:
- עודף משקל והשמנה – רקמות שומן מייצרות אסטרוגן, מה שעשוי לעודד גדילה של תאים סרטניים.
- חוסר בפעילות גופנית – מחקרים הראו כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לסרטן השד.
- צריכת אלכוהול מוגברת – שתייה מופרזת מעלה את הסיכון.
- עישון – מחקרים רבים מצביעים על קשר בין עישון לבין סיכון מוגבר לסרטן השד.
כיצד מאבחנים Invasive Ductal Carcinoma?
האבחון של IDC מתבצע באמצעות מספר בדיקות, שמטרתן לזהות את הגידול בשלב מוקדם ככל האפשר.
בדיקות אבחון עיקריות:
- בדיקה פיזית אצל רופא – מישוש השד והבלוטות בבית השחי לאיתור שינויים.
- ממוגרפיה – בדיקה רנטגנית המספקת תמונה מפורטת של רקמת השד.
- אולטרסאונד שד – מסייע להבחין בין גושים מוצקים לבין ציסטות נוזליות.
- ביופסיה – נטילת דגימה מהרקמה החשודה לבדיקה פתולוגית.
- MRI שד – מספק הדמיה מתקדמת יותר, במיוחד לנשים עם סיכון גבוה.
שלבי המחלה ודרכי הטיפול ב-Invasive Ductal Carcinoma
סיווג שלב המחלה נקבע על פי גודל הגידול ומידת ההתפשטות:
שלב 0 – גידול שאינו חודרני (DCIS).
שלב 1 – גידול קטן ללא התפשטות נרחבת.
שלב 2 – גידול גדול יותר או עם מעורבות בלוטות הלימפה.
שלב 3 – מחלה מתקדמת יותר עם התפשטות לבלוטות רבות.
שלב 4 – סרטן שהתפשט לאיברים מרוחקים (גרורתי).
אפשרויות טיפול:
- ניתוח – כולל למפקטומיה (הסרת הגידול בלבד) או כריתת שד מלאה.
- קרינה – משמשת לאחר ניתוח לחיסול תאים סרטניים שנותרו.
- כימותרפיה – במקרים מתקדמים יותר, לטיפול בתאים סרטניים שהתפשטו.
- טיפול הורמונלי – עבור גידולים הרגישים לאסטרוגן.
- אימונותרפיה וטיפולים ממוקדים – בהתאם לפרופיל הביולוגי של הגידול.
כיצד ניתן להפחית את הסיכון ל-Invasive Ductal Carcinoma?
שמירה על אורח חיים בריא, כולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ובדיקות סקר תקופתיות, עשויה להקטין משמעותית את הסיכון להתפתחות המחלה.
שאלות ותשובות נפוצות
- Invasive Ductal Carcinoma מה זה בעצם?
Invasive Ductal Carcinoma הוא סוג שכיח של סרטן שד, אשר מתחיל בתעלות החלב ומתקדם לפלישה לרקמות השד שמסביב. מדובר בצורת הסרטן הפולשנית הנפוצה ביותר בקרב נשים. - מה ההבדל בין סרטן פולשני ללא פולשני?
בסרטן פולשני התאים הסרטניים יוצאים מגבולות תעלת החלב ויכולים לחדור לרקמות סמוכות ואף לשלוח גרורות. לעומת זאת, בסרטן לא פולשני הם מוגבלים לתעלה בלבד. - מהם התסמינים האפשריים למחלה?
התסמינים כוללים גוש בשד, שינוי בצורת השד או הפטמה, הפרשה מהפטמה ולעיתים גם כאב מקומי. עם זאת, בשלבים מוקדמים המחלה עשויה להיות שקטה. - כיצד מאובחן סרטן מסוג זה?
האבחון מתבצע באמצעות בדיקת ממוגרפיה, אולטרסונוגרפיה ולעיתים MRI. במידת הצורך נלקחת ביופסיה לאבחון ודירוג הסרטן. - האם מדובר בסרטן מסוכן?
מדובר בסרטן ממאיר, אך כאשר הוא מאובחן בשלבים מוקדמים ומטופל כראוי – שיעורי ההחלמה גבוהים מאוד. - מהם שלבי המחלה וכיצד הם מדורגים?
השלבים נעים בין שלב 0 (in situ) ועד שלב 4 (גרורתי), בהתאם לגודל הגידול, חדירה לרקמות ונתיב גרורות לבלוטות לימפה או איברים רחוקים. - אילו טיפולים קיימים למחלה?
אפשרויות הטיפול כוללות ניתוח להסרת הגידול, הקרנות, כימותרפיה, טיפול הורמונלי וטיפולים ביולוגיים – בהתאם למאפייני הגידול ומצב המטופלת. - האם ניתן לשמר את השד בניתוח?
במקרים רבים כן. קיימת אפשרות לכריתה חלקית (לומפקטומיה) עם הקרנות, אך ישנם מקרים המחייבים כריתה מלאה של השד. - מה משמעות בדיקת רצפטורים הורמונליים?
בדיקה זו בודקת אם הגידול מגיב להורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון, דבר המשפיע על בחירת טיפול הורמונלי לאחר הניתוח. - האם יש קשר תורשתי למחלה זו?
כן, לנשים עם רקע משפחתי של סרטן שד או נשאיות של גנים BRCA יש סיכון מוגבר. עם זאת, רוב המקרים אינם גנטיים. - מהם שיעורי ההישרדות לטווח ארוך?
שיעורי ההישרדות משתנים לפי שלב האבחון, אך כאשר המחלה מתגלה מוקדם – שיעור ההחלמה עשוי לעבור את 90%. - האם גברים עלולים לחלות במחלה זו?
כן, למרות שמדובר באחוז קטן מאוד מהמקרים, גברים יכולים לחלות ב-Invasive Ductal Carcinoma. - מה החשיבות של גילוי מוקדם?
גילוי מוקדם מעלה משמעותית את סיכויי ההחלמה, מאפשר טיפולים פחות אגרסיביים ומשפר את איכות החיים בטווח הארוך. - האם יש צורך בטיפול לאחר ניתוח?
לעיתים כן. בהתאם למאפייני הגידול, ייתכן שתידרש כימותרפיה, הקרנות או טיפול הורמונלי נוסף, כדי למנוע חזרה של המחלה. - כיצד ניתן לעקוב אחרי התקדמות או חזרת המחלה?
המעקב כולל בדיקות שגרתיות, הדמיות ובדיקות דם תקופתיות לפי המלצת האונקולוג, תוך שימת דגש על שינויים גופניים ומדדים קליניים.
אל תחכי – אבחון מוקדם מציל חיים!
אם הבחנת בשינוי כלשהו בשד – אל תתעלמי! אני מזמינה אותך לפגישת ייעוץ מקצועית ואישית, בה נוכל לבחון את מצבך ולהתאים לך את הטיפול המתאים ביותר.
צרי קשר עוד היום לקבלת ייעוץ אישי ואבחון מקצועי!