קרצינומה פפילרית (Papillary Carcinoma) היא סוג של גידול ממאיר השכיח ביותר בבלוטת התריס. מדובר בגידול בעל קצב צמיחה איטי יחסית, אך הוא נוטה להתפשט לבלוטות הלימפה בצוואר. החדשות הטובות הן שרוב המטופלים המאובחנים עם קרצינומה פפילרית מגיבים היטב לטיפול, עם אחוזי החלמה גבוהים מאוד.

במאמר זה נסקור את המאפיינים של קרצינומה פפילרית, הגורמים לה, שיטות האבחון, אפשרויות הטיפול והמלצות לשיקום לאחר ההחלמה.

מהי קרצינומה פפילרית?

קרצינומה פפילרית היא סוג של סרטן בלוטת התריס שמתפתח מתאי האפיתל של הבלוטה. זהו סוג סרטן הבלוטה הנפוץ ביותר, ומהווה כ-80% ממקרי סרטן בלוטת התריס. למרות היותו גידול ממאיר, הוא לרוב מגיב היטב לטיפולים, עם אחוזי הישרדות גבוהים מאוד.

תכונות עיקריות של קרצינומה פפילרית:

1. צמיחה איטית יחסית.
2. לעיתים אינו גורם לתסמינים משמעותיים.
3. יכול לשלוח גרורות לבלוטות הלימפה הצוואריות, אך נדיר שמתפשט לאיברים אחרים.
4. ניתן לזיהוי על ידי בדיקות הדמיה וביופסיה של הבלוטה.

מהם הגורמים לקרצינומה פפילרית?

הגורם המדויק להופעת קרצינומה פפילרית אינו ידוע במלואו, אך מחקרים מראים כי קיימים מספר גורמים המגבירים את הסיכון למחלה:

1. חשיפה לקרינה

1. חשיפה לקרינה מייננת בילדות או בתקופת ההתבגרות מגבירה משמעותית את הסיכון לסרטן בלוטת התריס.
2. מטופלים שעברו טיפולי הקרנות לאזור הצוואר נמצאים בסיכון גבוה יותר.

2. נטייה גנטית

1. סיפור משפחתי של קרצינומה פפילרית מעלה את הסיכון לפתח את המחלה.
2. מוטציות גנטיות מסוימות כמו BRAF או RET/PTC נפוצות בקרב חולים במחלה.

3. מחסור ביוד
חוסר ביוד בתזונה עלול לגרום לשיבושים בתפקוד בלוטת התריס ולהגביר את הסיכון להתפתחות גידולים.

4. שינויים הורמונליים
נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה, ככל הנראה בשל השפעות הורמונליות.

מהם התסמינים של קרצינומה פפילרית?

ברוב המקרים, קרצינומה פפילרית אינה גורמת לתסמינים ברורים בשלבים המוקדמים. עם זאת, כשהגידול גדל, הוא עלול לגרום לתופעות הבאות:

1. גוש או נפיחות בצוואר – אחד הסימנים הראשונים והמובהקים של המחלה.
2. שינוי בקול או צרידות – אם הגידול לוחץ על מיתרי הקול.
3. קושי בבליעה או נשימה – כאשר הגידול גדול ולוחץ על קנה הנשימה או הוושט.
4. כאבים בצוואר או באזור הבלוטה – בעיקר בשלבים מתקדמים יותר.

כיצד מאבחנים קרצינומה פפילרית?

אבחון קרצינומה פפילרית מתבצע באמצעות מספר שלבים, במטרה לזהות את הגידול, לאמוד את שלב המחלה ולהתאים את הטיפול האופטימלי.

שלבי האבחון:

1. בדיקה גופנית – הרופא ממשש את אזור הצוואר לאיתור גושים או נפיחות.
2. בדיקות דם – למדידת רמות הורמוני בלוטת התריס (TSH, T3, T4) ובדיקת סמנים גידוליים.
3. אולטרסאונד צווארי – הדמיית בלוטת התריס ובדיקת בלוטות הלימפה הקרובות.
4. ביופסיה באמצעות מחט עדינה (FNA) – נטילת דגימה מהרקמה החשודה לבדיקה פתולוגית.
5. CT או MRI – לבדיקת התפשטות אפשרית לאיברים אחרים.

אפשרויות הטיפול

הטיפול בקרצינומה פפילרית נקבע בהתאם לגודל הגידול, התפשטותו לבלוטות הלימפה ומצבו הבריאותי של המטופל.

1. ניתוח לכריתת בלוטת התריס (תירואידקטומיה)

1. טיפול הבחירה העיקרי לסרטן בלוטת התריס.
2. ניתן להסיר רק את האונה הנגועה (כריתה חלקית) או את כל הבלוטה (כריתה מלאה).
3. אם הגידול שלח גרורות לבלוטות הלימפה, יש להסיר אותן בניתוח.

2. טיפול ביוד רדיואקטיבי (RAI)

1. ניתן לאחר הניתוח כדי להשמיד תאי סרטן שנותרו בבלוטת התריס או באזורים אחרים בגוף.
2. טיפול זה יעיל במיוחד עבור גידולים המפרישים תאי תריס.

3. טיפול הורמונלי
לאחר כריתת בלוטת התריס, המטופלים נדרשים ליטול הורמוני תריס (לויטרוקסין) כדי למנוע חזרת המחלה ולשמור על חילוף חומרים תקין.

4. טיפולי קרינה וכימותרפיה (במקרים נדירים)
משמשים רק כאשר המחלה מתקדמת מאוד ואינה מגיבה לטיפולים אחרים.

שיקום והתמודדות לאחר טיפול

רוב המטופלים מחלימים לחלוטין מקרצינומה פפילרית, אך ישנם מספר צעדים חשובים להתמודדות עם השפעות הטיפול ולמניעת חזרת המחלה:

1. מעקב רפואי סדיר

1. יש לבצע בדיקות דם תקופתיות למדידת רמות הורמוני התריס.
2. יש לערוך אולטרסאונד צווארי אחת לכמה חודשים בשנה הראשונה לאחר הניתוח.

2. שמירה על אורח חיים בריא

1. תזונה מאוזנת עשירה ביוד (כגון דגים ומאכלי ים).
2. פעילות גופנית מתונה המסייעת לשמור על חילוף חומרים תקין.

3. הימנעות מחשיפה לקרינה נוספת
מומלץ להימנע מחשיפה מוגברת לקרינת UV ומגורמים מסרטנים נוספים.

מהם אחוזי ההחלמה מסרטן זה?

קרצינומה פפילרית היא אחת מסוגי הסרטן עם אחוזי ההחלמה הגבוהים ביותר.

1. 90%-95% מהמטופלים מחלימים לחלוטין כאשר המחלה מאובחנת ומטופלת מוקדם.
2. סיכויי ההישרדות משתפרים עם טיפול נכון וניהול בריאותי מתמשך.

מתי לפנות לרופא?

אם הופיעו גוש בצוואר, שינוי בקול, קושי בבליעה או כל סימן חריג אחר, מומלץ לפנות לרופא לבדיקה ואבחון. גילוי מוקדם של קרצינומה פפילרית מאפשר טיפול פשוט יותר עם סיכויי החלמה גבוהים במיוחד.

שאלות ותשובות נפוצות – קרצינומה פפילרית

1. מהי קרצינומה פפילרית?
   זהו סוג של סרטן המתפתח לרוב בבלוטת התריס, ונחשב לשכיח ביותר מבין סוגי סרטן בלוטת התריס. הגידול מאופיין בצמיחה איטית יחסית ותחזית חיובית.
2. כיצד מאבחנים את המחלה?
   האבחון נעשה בדרך כלל באמצעות בדיקות דם, בדיקת אולטרסונוגרפיה לבלוטת התריס וביופסיה באמצעות מחט דקה (FNA) לבדיקה ציטולוגית של הרקמה.
3. מהם הגורמים האפשריים למחלה זו?
   הגורמים כוללים רקע תורשתי, חשיפה לקרינה (במיוחד בילדות), הפרעות בתפקוד בלוטת התריס ולעיתים גם ללא סיבה ברורה.
4. האם קרצינומה פפילרית נחשבת מסוכנת?
   באופן כללי, מדובר בגידול עם שיעור ריפוי גבוה, במיוחד כאשר מאובחן מוקדם. הסיכון גדל כאשר המחלה מתפשטת לבלוטות לימפה או איברים מרוחקים.
5. מהם הסימפטומים האפשריים?
   במקרים רבים אין סימפטומים מוקדמים. לעיתים מורגש גוש בצוואר, שינוי בקול, קושי בבליעה או תחושת לחץ באזור הגרון.
6. כיצד מטפלים בגידול?
   לרוב הטיפול כולל ניתוח לכריתת בלוטת התריס, לעיתים באופן חלקי ולעיתים מלא. במידת הצורך ניתן טיפול משלים ביוד רדיואקטיבי.
7. מה מטרת הטיפול ביוד רדיואקטיבי?
   טיפול זה נועד להשמיד שאריות של תאים סרטניים לאחר הניתוח ולמנוע הישנות המחלה. הוא ניתן דרך הפה ונחשב בטוח יחסית.
8. האם נדרש טיפול הורמונלי לאחר הכריתה?
   כן. לאחר כריתת בלוטת התריס, יש צורך בנטילת הורמון תחליפי (T4) לכל החיים כדי לשמור על תפקוד מטבולי תקין.
9. מה סיכויי ההחלמה מהמחלה?
   סיכויי ההחלמה מצוינים – מעל 90% מהמטופלים חיים חיים ארוכים ובריאים לאחר טיפול מתאים ומעקב סדיר.
10. האם קרצינומה פפילרית עלולה לחזור לאחר טיפול?
    יש סיכון מסוים להישנות, במיוחד אם לא הוסרו כל הרקמות הנגועות או במקרים של מחלה מפושטת, ולכן נדרש מעקב קבוע.
11. מהו המעקב הנדרש לאחר סיום הטיפול?
    המעקב כולל בדיקות דם של תפקודי התריס ורמות תירוגלובולין, בדיקות דימות לפי הצורך, וביקורים סדירים אצל אנדוקרינולוג.
12. האם המחלה יכולה לשלוח גרורות?
    כן, אם כי לרוב מדובר בבלוטות לימפה בצוואר. גרורות לאיברים מרוחקים נדירות יותר אך אפשריות, בעיקר לריאות או לעצמות.
13. האם ניתן לחיות חיים רגילים לאחר הטיפול?
    בהחלט. מרבית המטופלים חוזרים לשגרת חיים מלאה, תוך נטילת תרופות קבועות ומעקב רפואי בהתאם להנחיות.
14. מה החשיבות של גילוי מוקדם?
    גילוי מוקדם מעלה את סיכויי ההחלמה, מאפשר טיפול פחות מורכב ומפחית את הסיכון לסיבוכים ארוכי טווח.
15. האם מדובר במחלה תורשתית?
    ברוב המקרים לא, אך קיימים מקרים שבהם יש נטייה משפחתית, במיוחד במסגרת תסמונות גנטיות נדירות.

רוצה לבדוק את מצבך ולקבל ייעוץ רפואי אישי?

אם יש לך חשש לגבי בריאות בלוטת התריס שלך, אני מזמינה אותך לפגישת ייעוץ ואבחון. בפגישה נוכל לבדוק את מצבך, להבין את הצרכים הרפואיים שלך ולהתאים עבורך את הטיפול היעיל ביותר.

התקשר/י עכשיו לקביעת פגישת ייעוץ, כי הבריאות שלך היא מעל הכול!